יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

טורוס דל פיינה 16-19/12, צ'ילה

שני התרמילים ארוזים. באחד יש אוהל שני שקי שינה מספר פריטים מהאוכל בו הצטיידנו כלים גז....ובשני בגדים להחלפה שרובם נועדו לשמור אותנו חמים בלילות באוהל עוד אוכל קצת כלי רחצה מגבת ....
שני תרמילים אלה העמסנו על גבינו לקראת טרק ה w בטורוס דל פיינה אותו רצינו לעשות בארבעה ימים.



כמה אתגרים עמדו לפנינו:
ארגנו את היציאה יום לפני ולא ידענו הרבה על המסלול ודרגת הקושי שלו (ואולי יותר טוב)
לא זכור לי שאי פעם צעדתי כ - 60 ק"מ עם ציוד על הגב (לדברי מיקי גם לא בתנועה).
בספרים ובפי מטיילים רבים זו השמורה היפה ביותר בדרום אמריקה, אנחנו לא הפסקנו להתפעם מעושר הנופים שמקום זה מכיל . התמונות ידברו בעד עצמן.  הנה כמה מרגעי השיא:
בגליישר גריי צפינו בטרק של היום הראשון




ביום השני הגענו לתצפית בריטניקו שהיא תצפית על רכס מושלג נהרות, לגונות ורכסי גרניט נישאים.








ביום השלישי צעדנו כ 18 ק"מ עם התרמילים על הגב והגענו עד הטורוסים- 3 עמודי גרניט הניצבים מעל אגם באחד מה נקודות הגבוהות בפארק.






הלילות היו חוויה בפני עצמה. יש קמפים בתשלום בהם ניתנים שירותים כמו מקלחות חמות, חדר אוכל בו ניתן לבשל, מים זורמים, חנות קטנה להשלמת מצרכים ועוד. בקמפים החינמיים השירותים מינימליים. לדוגמא: מים מביאים מהנחל הזורם בסביבה. הבחירה במקום השינה מבחינתנו היתה נוחות המסלול. כך שחווינו מכל בעולמות. קמפ איטלינו בלילה הראשון שממוקם ליד נחל וממנו ניתן לצפות בהרים מושלגים, קמפ קוורנוס שהינו בתשלום ובו ניתן היה לחגוג עם בירה ולזכות במקלחת חמה ובלילה האחרון בקמפ טורוס שוב קמפ חינמי, ממנו טיפסנו לטורוסים.

אז...עשינו זאת. לא היה קל . היום הקשה ביותר היה היום השלישי בו סחבנו את כל הציוד על הגב במשך היום כולו. אני הגעתי קרוב למשבר כאשר הגענו לקמפ והריינג'ר הודיע לנו כי אין מקום ונצטרך ללכת לקמפ אחר במרחק 3 ק"מ. קיבלנו החלטה להשאיר את הציוד בקמפ ולטפס ק"מ נוסף לראות את הטורוסים- ולהשאיר את המשא ומתן כשנחזור (כל זה אחרי 10 שעות הליכה).
כל הדרך עסקנו בטיעונים איתם נגיע וישכנעו את והריינג'ר לאפשר לנו לילה במקום. אלא שלא נזקקנו להם וכשחזרנו לקמפ הוא הודיע לנו שנשארו לו מקומות פנויים . היתה שם קבוצה שעשתה את העבודה בשבילנו.
על הטורוסים- אומרים כי יש 4 עונות ביום. הרווחנו, מלבד היום הראשון בו ירד קצת גשם לאחריו התברכנו בשלשה ימים מקסימים.
תמונות מהיום הרביעי-החזרה






2 תגובות:

  1. 1. המאמץ שלכם לדעתי היה שווה (כי אתם סחבתם ואני מודיעה לכם שאין סיכוי שהייתי עומדת בזה) והתמונות מדברות מגרונכם
    2. מיקי שמור על יעל. לשמוע שהיא כמעט....לא מכירה אצלה

    השבמחק
  2. נראה שהיופי הזה מצליח לגמד כל קושי.... נוף עוצר נשימה וכפיים על האתגרים שאתם מעמידים לפניכם....��������
    תמשיכו לספוג, להינות ולשתף. ❤️

    השבמחק