כמה מוזר לראות מדבר נושק לאוקיינוס. אז זהו הנוף שבתוכו נמצאת פרקאס. עיירת חוף ששוכנת על חצי אי כנקודת מוצא לאיי הביסטאס Islas Ballestas, שיש המגדירים כ"גלאפגוס לעניים" (הגדרה של ישראלי קמצן) ובפתח שמורת הטבע רסרבה נסיונאל דה פרקאס.
איי הביאסטאס הם מושבה עצומה של בעלי כנף שונים ומיוחדים הפינגווינים מסוג הומבאלט ועד שקנאים, מגוון סוגי שחפים ואחרים שאת שמותיהם איננו מסוגלים לזכור. כמו כן מושבה של אריות ים שהמיוחד בו הוא בית יולדות למאות צאצאי אריות הים. האב כאילו שומר על הצאצאים ולמעשה מסתלבט בשמש הקיצית ואילו האם יוצאת לצוד מזון. החוויה הייחודית היתה לראות כיצד האמהות מלמדות את תינוקות אריות הים - לשחות.
יעל מנצחת תזמורת שקנאים:
בעת ההפלגה לאי ליוו אותנו להקת דולפינים, ובדרך עצרנו אל מול תרשים של קקטוס המזכיר את קווי נסקה שאין ודאות לגבי מועד היווצרות ומי יצר אותו. בין השאר מייחסים זאת לתרבות פרקאס.
המשכנו לשמורת הטבע. אסף אותנו סאולו וכששמע שאנחנו ישראלים מיד אמר ששמו שאול, כמו המלך. הוא מדבר קצת עברית ורוצה לדבר יותר טוב כמו שלום קוף, נדרשנו לדקות מועטות כדי להבין שמתכוון לאבשלום קור. הסיור היה די טפל, עברנו במס' חופים נחמדים , ראינו תצורות סלע שהזכירו במעט את הגרייט אושן רווד באוסטרליה וגולת הכותרת היתה חוף נחמד אליו הגענו להתרחץ.
הקתדרלה:
פלאיאה רוחה - החוף האדום
בין סיור לסיור התענגנו על סביצ'ה רעננה שהוסיפה גם טעמים מיוחדים להיותנו בעיירת חוף. הביקור היה מעין סגירת מעגל ויצר תמונת מסגרת לטיול: ביקור בעולם החי של פרו לפני הגעה ללימה הבירה. בעוד מסענו החל בבואנוס איירס וממנה נסענו לפוארטו מדרין להיכרות עם עולם החי של ארגנטינה ☺.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה