לפני הכניסה לכרך הגדול של לימה נשארו לנו מס' ימי טיול נוספים. התלבטנו האם להישאר במזג האויר החורפי או לרדת לחוף ולהנות שוב מטמפרטורות גבוהות יותר. כשנפלה ההחלטה "לחזור לקיץ" היו שתי אפשרויות, נסיעה לחופים בצפון פרו, ששמענו שהם מרתקים, או ירידה לאיקה ופאראקאס. בחרנו באפשרות השניה בשל הקרבה הגדולה יותר ללימה.
ווקאצ'ינה-איקה, נווה מדבר שסביבו דיונות ענק באזור החוף המדברי של פרו. עיירה קטנטונת הבנויה סביב לגונה קטנה וכל עיסוקה הוא בתיירות שמתמקדת בנסיון להעביר את חווית העוצמה שיש בדיונות מסביב, לתיירים שמגיעים.
הדרך המקובלת לעשות זאת (וכך עשינו זאת גם אנחנו תוך העלאת ממוצע הגיל ברכב) היא לעלות עם רכב באגי לדיונות
ואז:
1. ליסוע למעלה ולמטה בגבעות השונות כמעין רכבת הרים (די מפחיד)
וגם קצת פוזות
וזו הטובה ביותר
2. לעשות סקי חולות באחת הגבעות בעמידה בישיבה ובשכיבה (העזנו חלק)
3. לצפות בעיירה ובאגם ממרומי הדיונה לקראת שקיעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה