יום רביעי, 10 בפברואר 2016

טיול הג'יפים מטופיסה לסאלאר דה איוני 1-4.2.16

נרגשים יצאנו ב 6:30 קבוצה של ארבעה + נהג ומבשלת לארבעה ימים לאלטיפלאנו (הרמה הגבוהה של האנדים) לחלק הדרום מערבי בבוליביה. שני צרפתים שמדברים בנוסף לצרפתית ספרדית וכמה מילים באנגלית, שני ישראלים שבנוסף לעברית ואנגלית מקשקשים קצת בספרדית ובצרפתית והמקומיים (הנהג והמבשלת) המדברים רק ספרדית. מיותר לציין כי התקשורת בג'יפ היתה מאתגרת. הנהג היה מסביר בספרדית בקצב של מכונת יריה,  הצרפתיה היתה מגיבה בסי, סי ואנו היינו מנסים בצורה אינטליגנטית, האפשרית לנו, לחבר את הסיפור לסיפור שאותו הבנו.
הרמה האנדית באזור שהיינו נעה בין 3000 ל 5000 מטר גובה , ומתאפיינת בשטחים נרחבים שוממים ומדבריים שביום מאד חם ובלילה קר. בחלקם מזכירים תמונות מהירח או המאדים. איזורים וולקניים עם הרי געש שמיעוטם אקטיביים למחצה, גייזרים, לגונות רבות בשלל צבעים הנובעים מהמינרלים הרבים שבסביבה וכמו כן מצבע האצות שגדלות בהן, תצורות סלעים וקניונים מגוונים ומגוון עשיר של חיות בר וכמובן מדבריות המלח. העושר הזה כולו שייך לפארק לאומי אנדינה אדוארדו אברואה.
המסלול מטופיסה באמצע מימין לדרום מערב עד גבול  צ'ילי ועולה צפונה לסאלר ומשם מזרחה לאויוני

היום הראשון היה ברובו נסיעה מטופיזה ל Quetena Chico

קקטוס אלגנטוס


היינו על הגובה - במקרה זה 4690 מ'



היום השני מ. Quetena Chico ל Villa Mar

למה?!



הפלמנגו הוורדים בלגונת קולורדה ששמה נובע משלך הצבעים הגדול, ורוד מצבע האצות, הקטנים מסוימים יש גפרית והצבע צהבהב ירקרק, ועוד
הלגונה היא הגדולה בפארק ועומקה המקסימלי כשלושים ס"מ (לא בדקנו).
יעל והפלמינגו
מנסים לקפוץ מעל הסאלר הקטן

מתפננים בבריכה הארצית מול נוף משגע


השועל שביקש שיאלפו אותו
לגונות בצבעים מרהיבים הנובעים מהמתכות שהאזור עשיר בהן
גיזר מרהיב ומבעבע שיכול לפרוץ מעל עשרה מטר לדברי הנהג, למדנו לא להאמין לכל מילה שלהם









היום השלישי מ Villa Mar  ל Puerto Chuvica, hotel del sal.
תצורות נוף וולקניות
איה הארנב?
איזור מכוסה איזוב ירוק בדרך ללגונה השחורה
Laguna Negra
גם הברוזים, או מה שזה היה, בלגונה היו שחורים
ביום הרביעי השכמנו ב 04:30 לפנות בוקר כדי לצאת ולצפות הזריחה בסאלאר דה איוני.






היום כולו התרכז בסאלאר המדהים והאינסופי. הסאלאר נוצר מתופעה טקטונית שגרמה לשקיעת מים ולציפה של המלח תהליך שיצר שכבה של 100 מ' מלח בשטח שעל פי המדריך 25,000 קמ'ר (אנחנו עוד רוצים לבדוק את זה).

ביקרנו ב Isla Inca Huasi, שהינו גבעת טרשים מלאה בקקטוסים מדהימים בליבו של הסאלאר



ציפור עם צוארון כתום מנקרת את גזע הקקטוס





המשכנו בצילומים ולעוד מס תחנות בדרך.
יעל מסובבת אותי על הזרת
מנוחה

גם מנוחה...


כאן יפתח מרוץ הדאקאר הבוליביאני/פרואני/ארגנטינאי
הלבנים הנראות לעיל הן לבני מלח שנחצבו מהסאלר, שמכמותם בנויים מלונות המלח, רואים שהם נוצרים בשכבות אחידות של מלח וחומר מקשר וחוזר חלילה - הטבע המדהים
היום הסתיים באויוני, בבית קברות של רכבות קיטור.
חוזרים לגן


שבעים ארבע מאות ארבע עשר זה שמו


הלינות לאורך הדרך היו בכפרים שוממים בליבו של האלטיפלאנו. סיפרו לנו כי נישן ביומיים הראשונים בבתים של מקומיים. אנחנו התכוננו לחוויה הבורמזית שלנו. אלא שהופתענו לטובה והגענו למעין אכסניות סבירות בהחלט כשאת הלילה האחרון בילינו במלון שעשוי כולו ממלח. מסתבר שבמהלך 5-6 שנים הוא נמס ממי הגשמים ויש לבנות אותו מחדש.

האוכל- יצאה איתנו מבשלת שהצליחה לעשות כמעט מטעמים מהמצרכים הבולביאנים ולא רק , אלא דאגה תמיד לקשט בטוב טעם את המנות.

תגובה 1:

  1. וואו איזה תמונות אומנותיות. דרך אגב להיות בביתני מלח אומרים שמאוד בריא לנשימה. אז תיהיו עוד יותר בריאים אמן!

    השבמחק