קניון קולקה הינו הקניון השני העמוק ביותר בעולם, שיאו עומד על כ 4500מ' כפול מהגרנד קניון בארה"ב.
לקניון יצאנו ב 3:30 לפנות בוקר בקבוצה במטרה להגיע לתצפית הקונדורים בקרוז דה לה קונדור בסביבות 8:30 בבוקר שאז הסיכוי לראות ציפור גדולה זו במעטפה הוא הטוב ביותר.
מיד עם הגיענו התעופף לנגד עיננו ומעלינו קונדור המנצח את הטרמיקות של הקנין לצורך מעופו. הקונדורים היא הציפור שמגיעה לגובה הגבוה ביותר מכל ציפור אחרת כ 7500 מ'.
הסיור שאנו בחרנו היה של טרק בין יומיים שכלל:
ביום הראשון (לאחר הקונדורים) ירידה לתחתית הקניון - ירידה של כ 1000 מ', הליכה בין מס' כפרים ולינה בלודג' מדהים לאורך ריו קולקה הזורם בקרקעיתו.
ביום השני ב 5:00 לפנות בוקר החלנו בטיפוס ארוך ומפרך של כ 1100 מ' ב 5 קמ' טיפוס (מה שמעיד על השיפוע) ובסופו הגענו לכפר שנקרא קפקונדה. את הטיפוס היינו אמורים לסיים תוך 3.5 שעות ולהגיע לכפר לארוחת בוקר.
אני לא הייתי מצליחה לסיים את הסיוט הזה ללא עזרתו של מיקי. כל הזמן הוריד ממני מסע והעביר לתרמיל שלו, הלך מאחורי ודרבן אותי (ולפעמים גם הרגיז). בשעה האחרונה כל צעד לווה באויש ואוי ואוף ועוד ועוד היעיקר היה להוציא אויר שאולי יסייע ביצירת מומנטום. (לא לשכוח שהטיפוס היה בין 2100 ל 3200).
לא האמנתי כאשר ראתי לפני קבוצה של מטפסים יושבת על סלע ומודיעה: " העליה הסתיימה".
לאחר ארוחת בוקר עברנו בעמק קולקה ומשם המעיינות חמים לפני הכפר צ'יבאי, גם לרחצה אך בעיקר לשחרור השרירים התפוסים.
הגענו לארקיפה בשעות הערב.
לקניון יצאנו ב 3:30 לפנות בוקר בקבוצה במטרה להגיע לתצפית הקונדורים בקרוז דה לה קונדור בסביבות 8:30 בבוקר שאז הסיכוי לראות ציפור גדולה זו במעטפה הוא הטוב ביותר.
מיד עם הגיענו התעופף לנגד עיננו ומעלינו קונדור המנצח את הטרמיקות של הקנין לצורך מעופו. הקונדורים היא הציפור שמגיעה לגובה הגבוה ביותר מכל ציפור אחרת כ 7500 מ'.
הסיור שאנו בחרנו היה של טרק בין יומיים שכלל:
ביום הראשון (לאחר הקונדורים) ירידה לתחתית הקניון - ירידה של כ 1000 מ', הליכה בין מס' כפרים ולינה בלודג' מדהים לאורך ריו קולקה הזורם בקרקעיתו.
ביום השני ב 5:00 לפנות בוקר החלנו בטיפוס ארוך ומפרך של כ 1100 מ' ב 5 קמ' טיפוס (מה שמעיד על השיפוע) ובסופו הגענו לכפר שנקרא קפקונדה. את הטיפוס היינו אמורים לסיים תוך 3.5 שעות ולהגיע לכפר לארוחת בוקר.
אני לא הייתי מצליחה לסיים את הסיוט הזה ללא עזרתו של מיקי. כל הזמן הוריד ממני מסע והעביר לתרמיל שלו, הלך מאחורי ודרבן אותי (ולפעמים גם הרגיז). בשעה האחרונה כל צעד לווה באויש ואוי ואוף ועוד ועוד היעיקר היה להוציא אויר שאולי יסייע ביצירת מומנטום. (לא לשכוח שהטיפוס היה בין 2100 ל 3200).
לא האמנתי כאשר ראתי לפני קבוצה של מטפסים יושבת על סלע ומודיעה: " העליה הסתיימה".
לאחר ארוחת בוקר עברנו בעמק קולקה ומשם המעיינות חמים לפני הכפר צ'יבאי, גם לרחצה אך בעיקר לשחרור השרירים התפוסים.
הגענו לארקיפה בשעות הערב.
כל הכבוד! שווה עיסוי אחרי עליה שכזו. מקסים
השבמחק